יוד הוא מינרל קורט שנמצא באופן טבעי בגוף האדם ומופק גם ממקורות מזון כמו מוצרי חלב, אצות, קדרונים, בקלה, מוטה ובס ים. בארצות הברית מלח השולחן מועשר בדרך כלל עם יוד. מולטי ויטמינים ותוספי אשלגן יודיד משמשים גם כמקור למינרל זה. במקרים נדירים, צריכת יתר של יוד יכולה להוביל לרעילות.
גבול עליון נסבל
הצריכה היומית המומלצת של יוד למבוגרים היא 150 מיקרוגרם, על פי מכון לינוס פאולינג באוניברסיטת אורגון סטייט. עם זאת, הגבול העליון הנסבל, המייצג את המינון הבטוח המרבי, הוא 1, 100 מיקרוגרם למבוגרים. מרבית האנשים, למעט אזורים כמו צפון יפן הידועים בצריכת אצות כבדה, צורכים פחות מ -1, 000 מיקרוגרם יוד ליום.
רעילות בינונית
רעילות בינונית מסומנת בדרך כלל על ידי רמות גבוהות של הורמון מגרה לבלוטת התריס, או TSH, בזרם הדם. רעילות בינונית, העלולה להופיע ברמות מעל הגבול העליון הנסבל, עלולה לגרום לתת פעילות של בלוטת התריס או לייצור מספיק של הורמוני בלוטת התריס המסדירים את חילוף החומרים של חומרים מזינים למזון. על פי מכון לינוס פאולינג, צריכה של יותר מ- 1, 700 מיקרוגרם יוד ליום עלולה לגרום לזפק, או להגדלה של בלוטת התריס.
רעילות חריפה
על פי מכון לינוס פאולינג, בדרך כלל, רעילות חריפה מופיעה במינונים של יותר מ- 1 גרם יוד. רעילות יוד חריפה עלולה לגרום לתסמינים כמו שלשול, בחילה והקאות, כמו גם לתחושת צריבה בבטן, בגרון ובפה. דופק חלש ותרדמת הם גם סיבוכים פוטנציאליים של רעילות חריפה.
שיקולים
למרות שצריכה רבה של יוד עלולה לגרום לתסמינים רעילים, מינרל זה משמש לתפקודים חשובים בגוף האדם כאשר הוא נלקח במינונים מומלצים. יוד עוזר בחילוף החומרים של חומרים מזינים לאנרגיה, כך נמסר מהמרכז הרפואי באוניברסיטת מרילנד. זה תומך גם בתפקוד תקין של בלוטת התריס ועשוי לסייע במניעת קרטיניזם, סוג של פיגור שכלי ופיזי.
