קיקבוקסינג הוא אומנות לחימה המאפשרת אגרופים ובעיטות כאחד. הוא מתורגל כספורט מגע תחרותי, שיטת הגנה עצמית ותוכנית כושר. מערכות לדירוג חגורה משמשות כמה בתי ספר לקיקבוקסינג כדרך לעודד ולהפגין את ההתקדמות של התלמיד בספורט.
מערכת ציונים
את מקורות הקיקבוקסינג ניתן למצוא באומנויות הלחימה של Muay Thai. למואי תאילנדי, כמו אגרוף רגיל, אין מערכת דירוג; הלוחמים מדורגים לפי השיא התחרותי שלהם בלבד. קיקבוקסינג תחרותי אינו בהכרח משתמש במערכת דירוג. עם זאת, בתי ספר רבים לקיקבוקסינג הציגו כעת מערכת חגורה על בסיס זו המשמשת בקראטה. זה עוזר לקבוע יעדים לתלמידים. לדברי רוס אודונל בסרט "אימון איגרוף הכושר האולטימטיבי ואימוני קיקבוקסינג", מערכת החגורה עוזרת לתלמידים "להכיר בהישגים אישיים ולהניע את עצמם להתקדמות נוספת."
חגורה לבנה
בדומה לקראטה, מערכות לדירוג חגורות המשמשות בקיקבוקסינג מתחילות בחגורה הלבנה. אם תצטרף לבית ספר לקיקבוקסינג המעסיק מערכת כזו, תקבל אוטומטית חגורה לבנה. זהו הסימן של הטירון הלא מיומן, הצבע המייצג תמימות ולכן חוסר סכנה.
חגורות צבעוניות
על פי "איגרוף הבעיטות" של אדי מערה, סטודנט לחגורה לבנה מתקדם לחגורות צהובות, כתומות, ירוקות, כחולות, סגולות וחומות. קיימים וריאציות בין בתי ספר. בית הספר הבריטי לקיקבוקסינג, למשל, מעניק חגורה אדומה לפני הצהוב וכולל חגורות פסים נוספות בכיתות המאוחרות יותר. לוקח כארבעה חודשים בממוצע להתקדם בין כיתות בבית הספר הבריטי לקיקבוקסינג הבריטי. זמני הקידום ארוכים יותר בבתי ספר עם פחות חגורות.
חגורה שחורה
זמן אימון
התקדמות מחגורה לבנה לחגורה שחורה יכולה לקחת זמן רב. ג'ון ריטשל, בספר "ספר הקיקבוקסינג", קובע שיכולים לקחת שלוש עד ארבע שנים להשיג חגורה שחורה. עם זאת, מערכת הדירוג של חגורה אינה מוסדרת רשמית והסטנדרטים יכולים להיות שונים בין בתי הספר לקיקבוקסינג. אתר Fightscope רואה שש עד שבע שנים כמות מכובדת של זמן להשיג חגורה שחורה.
