פעילויות שחוזרות על עצמן עלולות להוביל לדלקת כואבת של שרירים, גידים ותקופת השוקה. מצב זה מכונה תסמונת סטרס טיביאלית מדיאלית, או סד שוקיים. פגיעה בשימוש יתר, סד שבין נגרם כתוצאה מלחץ יתר על עצם השוק ורקמות החיבור המחברות את השרירים לעצם. סד שבין הוא פגיעה שכיחה הקשורה לריצה ולמרות שהם יכולים להיות כואבים, ניתן למנוע אותם ולטפל בהם בקלות.
תסמינים
סדקים בשוקיים מופיעים בדרך כלל ככאב, כאב או רוך לאורך העגל או החלק הפנימי של השוקה. יתכן וזה יחד עם נפיחות. היקף הסימפטומים הללו תלוי מאוד בכמה לחץ ונזק שנגרמו ברגליים התחתונות. בהתחלה, הכאב עלול להופיע רק בסוף האימון והתחלתו. עם זאת, אם הרגליים התחתונות לא מקבלות הזדמנות להתאושש, הכאב עלול להפוך מתמשך ומקומי. במקרים חמורים, סד שבין עשוי להתקדם מתגובת לחץ לשבר מתח בפועל.
גורמי סיכון
סדקים בשוקיים מתפתחים בדרך כלל לאחר עלייה פתאומית בעוצמה הגופנית של האימון. פירוש הדבר יכול להיות ריצה למרחקים ארוכים יותר, על גבעות, על משטח קשה יותר או הגדלת תדירות הריצות. רצים עם קשתות רכס גבוהות ואלה עם כפות רגליים שטוחות נוטים לחוות דפיקות רבות יותר, מה שהופך אותם מועדים לשקעים בשוקיים. נעליים מתאימות או נעליים עם מעט ריפוד לספיגת זעזועים יכולים גם להגביר את הסיכון להתפתחות סדקים בשוקיים.
טיפול
הטיפול היעיל ביותר לסד סדקים הוא מנוחה. כמות המנוחה הנדרשת בכדי לרפא את הרגליים התחתונות מוכתבת על ידי חומרת הפציעות. אם הכאבים קלים, פשוט די בגיבוי בעוצמת האימונים ותדירותם. אולם, אם הכאב מפריע לפעילות היומיומית, יתכן שיהיה צורך להפסיק את כל פעילויות ההשפעה הגבוהה למשך מספר שבועות. ברגע שמוכנים לחזור לאימונים, חשוב להתחיל לאט ולמתוח ביסודיות לפני כל אימון ואחריו.
הפחתת נפיחות
תרופות אנטי דלקתיות, אריזות קרות ועטיפות דחיסה הן טיפולים שיכולים לעזור להפחית נפיחות ולקדם ריפוי. הדגשת השוק הפגוע למשך 15 עד 20 דקות מספר פעמים ביום והגבהת השוקה מעל הלב יכולה לסייע בהפחתת הנפיחות. במקרים קיצוניים יותר, יתכן ויהיה צורך ללבוש תחבושת דחיסה על מנת לשמור על הנפיחות. ללא מרשם תרופות אנטי דלקתיות כמו איבופרופן או נפרוקסן יכולות להועיל גם להפחתת כאב ונפיחות.
מניעה
המניעה הטובה ביותר למוט סדקים היא פיקוח על כמות הלחץ המונחת על הרגליים התחתונות. אימונים צולבים עם פעילויות בעלות השפעה נמוכה כמו רכיבה על אופניים או שחייה יכולים להגדיל את זמן ההחלמה בין הריצות. בחירת נעל המתאימה כראוי שתומכת בכף הרגל וסופגת זעזועים היא חיונית למניעת סדקים בשוקיים. מומלץ להחליף נעליים כל 350 עד 500 מיילים מכיוון שיכולתם לספוג זעזועים פוחתת ככל שנלבשים. ריצה על משטחים רכים יותר, כמו לכלוך או דשא ולא בטון, יכולה גם היא להפחית את ההשפעה על הרגליים התחתונות.
