מן הסתם בטוח להניח כי הישיבה מול המסך כל היום בעבודה ומול הטלוויזיה כל הלילה אינה עושה הרבה למען הבריאות הגופנית או הדימוי העצמי שלך. אורח חיים בישיבה עושה מעט כדי להעלות את רמת הכושר שלך, את האנרגיה שלך, את הביטחון העצמי שלך או את תחושת הרווחה הכללית שלך.
אבל נראה טוב, להרגיש חזק ולהיות בגישה חיובית - תכונות של הערכה עצמית - כל אלה הם היתרונות של משטר אימונים קבוע.
טיפ
ניתן לשפר את ההערכה העצמית שלך באופן דרמטי עם פעילות גופנית. אתה תרגיש ונראה חזק יותר ובטוח יותר בעצמך.
מרגיש טוב ומראה את זה
פעילות גופנית סדירה מביאה לעתים קרובות לדימוי גוף משופר, הופכת את לב ועצמותיך לחזקות יותר, מורידה את הסיכון לחלות במחלות כרוניות לצד לחץ הדם, שומרת על משקלך תחת שליטה ומפחיתה את תחושות החרדה והדיכאון. בזמן שאתה מגביר את רמות האנרגיה שלך, את יכולת החמצן, את טונוס השרירים ואת הכושר הכללי, יתרון לוואי הוא עלייה בהערכה העצמית. רק ההצלחה של יצירת תכנית התעמלות והדבקה בה מאפשרת לך ליהנות מתחושת הישגיות.
המשך מעבר זה טוב לגופך ולנפשך. מרפאת קליבלנד מציעה להתאמן במשך 20 עד 30 דקות בכל יום, לבחור פעילות שאתה נהנה עליה כדי שתתמיד בזה, תשנה את מה שתעשה כדי להימנע משעמום, ולערבב שיעורים, ספורט ואימונים עם חברים, ואימונים אישיים כדי לשמור דברים מעניינים, הרחק קילוגרמים ושמור על הביטחון הגבוה שלך.
דימוי גוף טוב יותר
החברה אובססיבית לדימוי גוף, ואצל אנשים רבים, למראה שלהם יש השפעה ישירה על ההערכה העצמית. ACE Fitness מציין כי פעילות גופנית עד יומיים בשבוע יכולה לגרום לך להיות מאושרת יותר ופחות מועדת למתח. פעילות גופנית סדירה, בדגש על פעילות אירובית יכולה להשפיע לטובה על ההערכה העצמית - במיוחד עבור אלו הסובלים מהערכה עצמית נמוכה - ככל שהכושר והמראה משתפרים.
אין נוסחה מוכחת לכמה או לאיזו תדירות להתאמן כדי להשפיע על ההערכה העצמית, אך נראה הגיוני לבצע את הנחיות הפעילות הגופנית עבור אמריקאים, אשר ממליצה על גישה כללית לכושר: סיבולת לב ריאה, אימוני כוח ותחומי בניית גמישות כמו: יוגה. התעמלו על 150 עד 300 דקות בשבוע ברמה בינונית-אינטנסיבית לתחושת רווחה כוללת.
יותר לא תמיד עדיף
30 דקות של פעילות אירובית מתונה מספיקה בכדי לשחרר את בטא אנדורפינים המגבירים את תחושת הרווחה, וכדי להוריד את רמות הקורטיזול, ההורמון הקשור למתח וחרדה, על פי Mayo Clinic. פעילות גופנית בעצימות גבוהה לא תמיד מורידה את הלחץ והחרדה ובהקשר של אתגר ותחרות יכולה להגביר את החרדה במקרים מסוימים.
היתרונות הפסיכולוגיים של פעילות גופנית נמשכים זמן רב יותר לאחר אימון מתון מאשר לאחר אימון בעצימות גבוהה. עם זאת, מחקר אחר השפעות מצב הרוח של אימון בעצימות גבוהה נפוץ פחות ממחקרים אחרים. למתאמנת מנוסה במצב לא תחרותי, אפשר להשאיר פתוחה את האפשרות שמרווחי שליטה בתרגיל בעצימות גבוהה יכולים להוסיף לתחושת ההישגיות.
אום וזן
יוגה, מדיטציה, טאי צ'י וצ'יגונג מורידים מתח, חרדה, דיכאון וכעס ומשפרים את התפקוד הפסיכולוגי. תרגול יוגה מוריד את רמות הורמוני הלחץ קורטיזול ואדרנלין, אומר Psychology Today , ומסייע בוויסות הסוכר בדם, לחץ הדם, עמידות לאינסולין ו"ההתנהגות המחפשת מזון "בהשראת מתח שמוביל לעלייה במשקל ושומן בטן.
מדיטציה ממריצה את קליפת המוח הפרה-פרונטלית השולטת ברמות האושר ותפקוד החיסון הבריא. שב על כרית והתמקד בנשימה שלך, התמתח לכפוף אחורי, אפילו צינה בתנוחת הגופה או הילד, ואתה נרגע, משחרר מתח ומשפר את הקואורדינציה, תגובות מהירות, מנת המשכל והזיכרון. תוכלו גם לישון טוב יותר ולווסת את הרגשות שלכם, מה שיוביל לאינטראקציות חברתיות יעילות יותר ולדימוי עצמי חיובי.
