ישנם כמה סוגים של קינמון. השניים הנפוצים ביותר נקראים ציילון וקאסיה, אך לעתים רחוקות מזוהים קינמון לפי סוג שעל האריזה. קינמון משמש לעיתים קרובות כתבלין במתכונים ומפוזר על מזונות כמו שיבולת שועל, אך ניתן להשיג אותו גם בתוסף לצרכים רפואיים. תוספי מזון בדרך כלל נלקחים במינונים הכוללים בין 1 גרם עד 1.5 גרם ליום.
שימושים
הקינמון שימש למטרות רפואיות מאז שנת 2000 לפני הספירה, על פי Drugs.com. השימוש הרפואי המודרני הנודע ביותר בקינמון הוא על ידי חולי סוכרת כדי לסייע בשליטה ברמת הסוכר בדם. קינמון משמש גם לבעיות במערכת העיכול, כולל בחילה, הקאות, נפיחות, גז ושלשול. נשים במחזור החודשי משתמשות לפעמים בקינמון על מנת להקל על תסמיני הכאבים לפני הווסת. לקינמון עשויה להיות גם פעילות מיקרוביאלית.
בטיחות
בעוד שקינמון - לפחות בכמויות המשמשות במזון - נחשב בדרך כלל לבטוח לאמהות מניקות, אין מספיק ראיות בכדי לקבוע אם מינון משלים גבוה יותר הוא גם בטוח. אמהות מיניקות שמשתמשות בחילבה העשב כדי להגביר את אספקת החלב צריכות להימנע משימוש קינמון במקביל מכיוון שתיהן עלולות לגרום לירידה ברמת הסוכר בדם. כיוון שכך, לקיחת שניהם יחדיו עלולה להיות מסוכנת. קינמון, כמו כל התבלינים ועשבי התיבול האחרים, אינו מוסדר על ידי ה- FDA, כך שהיעילות, הסיכונים והיתרונות נותרים לא ידועים.
תגובות תינוקות
חלק מהתינוקות מפתחים רגישות למזונות או לתבלינים שהאם המניקה בלעה. לתינוקות הרגישים לקינמון, התסמינים מופיעים בדרך כלל זמן קצר לאחר שהאם צורכת את התבלין. תינוקות רגישים עלולים להתרגש בשד או להתפוגג זמן קצר לאחר ההנקה. חלק מהתינוקות עשויים להגיב לרעה גם לטעם או לריח הקינמון בחלב האם של האם. תינוקות אחרים, לעומת זאת, עשויים להתעלם מהטעם או ליהנות ממנו. תינוקות שחווים טעמים שונים, כולל קינמון, דרך חלב האם של אמם עשויים להיות אוכלי פחות בררניים כאשר הם מתוודעים למזון מוצק.
המלצות
מכיוון שבטיחות הקינמון בצורת תוספות טרם נבדקה דיה ביחס לאמהות מניקות, נשים המניקות צריכות לדבר עם הרופאים שלהן לפני נטילתן. אישה שנהנית לאכול קינמון במנות שנמצאות במזונות יכולה להמשיך לאכול זאת בדרך זו ללא דאגה אלא אם כן תינוקה יפתח תגובה.
