נתרן ואשלגן הם אלקטרוליטים חשובים המעורבים ברבים מתפקידי הגוף. נתרן חשוב לאיזון הנוזלים ואילו אשלגן חשוב להתכווצות השרירים ולקצב הלב. מספר מצבים יכולים לגרום הן לנתרן גבוה והן לאשלגן נמוך. הגורם העיקרי להפרעה אלקטרוליט זו הם מצבים המשפיעים על רמת ההורמון אלדוסטרון.
עובדות על אלדוסטרון
אלדוסטרון הוא הורמון המופרש על ידי הכליה, זוג בלוטות בצורת משולש שיושבות על גבי הכליות. על פי בדיקות מעבדה ברשת, אלדוסטרון מגרה את הכליות לשמור על נתרן ומפריש אשלגן מהשתן. ייצור יתר של אלדוסטרון גורם למצב שנקרא היפר-אלתרוסטוניזם. על פי הספרייה הלאומית לרפואה, היפר-אלתרוסטוניזם ראשוני נובע מבעיה בבלוטת יותרת הכליה הגורמת להפרשת עודף אלדוסטרון. Hyperaldosteronism משני נובע מעודף אלדוסטרון המיוצר במקום אחר בגוף.
גורם ל
היפר-אלתרוסטוניזם ראשוני, שהוא מצב נדיר, נגרם בדרך כלל על ידי נוכחות של גידול שפיר בבלוטת יותרת הכליה המגרה את הפרשת האלדוסטרון. זה בדרך כלל מתרחש אצל אנשים בגילאי שלושים וחמישים שנה. Hyperaldosteronism משני קשור למצבים כרוניים מסוימים, למשל, שחמת הכבד, שהיא הצטמקות וצלקות הכבד הנובעות מאלכוהוליזם כרוני; אי ספיקת לב; ותסמונת נפרוטית, מצב בו הכליות נפגעות ומאפשרות לחלבונים לדלוף החוצה לשתן.
תסמינים
הסימפטומים של hyperaldosteronism כוללים לחץ דם גבוה, עייפות, חולשה, כאב ראש וראיה מטושטשת. תכולת הנתרן הגבוהה גורמת לצמא מוגבר. היפרנתרמיה, או נתרן גבוה, עלולים לגרום להתכווצות מוחית, מה שעלול לגרום לבלבול, פרכוסים ותרדמת. אשלגן נמוך, או היפוקלמיה, גורם להתכווצויות שרירים והתכווצויות, חולשה, עצירות והפרעות קצב לב, או מקצבים חריגים בלב.
טיפול
הטיפול בהיפרלדוסטרוניזם ראשוני תלוי בסיבה שלו. אם קיים גידול בבלוטת יותרת הכליה, הסרה כירורגית תגרום לרמת האלדוסטרון לנרמל. מצבים הגורמים להיפרלדוסטרוניזם משני יכולים להיות קשים לאבחון וטיפול, אך אם הם מבוקרים, יכולים להביא לשיפור הסימפטומים. יש לתקן לאט את רמות הנתרן הגבוהות, כדי למנוע נפיחות מוחית או בצקת. באופן דומה, נורמליזציה של רמות נמוכות מאוד של אשלגן צריכה להתרחש בסביבת בית חולים שנמצאת תחת פיקוח הדוק, שם ניתן להעניק חליטות אטיות של אשלגן ללא סיכון לגרום להפרעות בקצב הלב.