מגנזיום הוא מינרל חיוני בשפע בגוף החיוני לבריאות טובה. מגנזיום נדרש על ידי שרירי השלד, הכליות והלב לתפקוד תקין. בערך 50 אחוז מהמגנזיום בגוף האדם נמצא בעצם. בנוסף, רק אחוז אחד נמצא בדם, בעוד שהיתר נמצא בתאי רקמות ואיברים. מנתוני סקר בחינות הבריאות והתזונה הלאומית משנת 1999 עד 2000 עולה כי מבוגרים רבים בארצות הברית אינם מצליחים להשיג את הכמויות המומלצות של מגנזיום בתזונה. מחסור במגנזיום גורם למגוון תסמינים כולל ורטיגו - אובדן שיווי משקל ותחושת סחרחורת.
פונקציה
המגנזיום מעורב ביותר מ- 300 תגובות ביוכימיות בגוף. זה עוזר לשמור על כיווץ רגוע והרפיה, תפקוד עצבי, קצב לב יציב, מערכת חיסון בריאה ועצמות חזקות. זה מסייע בייצור והובלת אנרגיה, בייצור חלבונים ותגובות אנזימטיות. המגנזיום מווסת את רמות הסוכר בדם, מקדם לחץ דם תקין ומעניין במיוחד במניעה של הפרעות כרוניות כמו יתר לחץ דם, מחלות לב וכלי דם וסוכרת. כאשר מבליעים מגנזיום הוא נספג במעי הדק; עודף מופרש דרך הכליות דרך השתן.
צריכה יומית מומלצת
מועצת המזון והתזונה במכון לרפואה קבעה את הצריכה היומית הממוצעת של מגנזיום המספיקה בכדי לעמוד בדרישות התזונה של כמעט כל האנשים הבריאים. ילדים בגילאי 1 עד 3 דורשים 80 מ"ג, ואילו בני הגילאים 4 עד 8 זקוקים ל -130 מ"ג וילדים בגילאי 9 עד 13 נדרשים 240 מ"ג מגנזיום ליום. נערים מתבגרים בגילאי 18 עד 18 זקוקים ל -410 מ"ג, בעוד שבנות מתבגרות דורשות 360 מ"ג מגנזיום בכל יום. גברים בגילאי 19 עד 30 זקוקים ל -400 מ"ג, עם עלייה ל- 420 מ"ג מגנזיום מדי יום לאחר גיל 31. נשים בגילאי 19 עד 30 נדרשות 310 מ"ג, עם עלייה ל 320 מ"ג מגנזיום ליום לאחר גיל 31. מדי יום דרישות המגנזיום גבוהות יותר במהלך ההיריון, אך לא הנקה.
היפומגנזמיה
למרות שרוב האמריקנים אינם מקבלים את הכמויות המומלצות של מגנזיום, חסר אמיתי נחשב לנדיר. עם זאת, קיים חשש שמבוגרים רבים אינם בעלי מאגרי מגנזיום הולמים בגופם. היפומגנזמיה מאופיינת ברמות מגנזיום נמוכות באופן חריג בדם. מחסור במגנזיום בדרך כלל נגרם כתוצאה מצריכה לא מספקת הקשורה לאלכוהוליזם או תזונה לקויה, טראומה הקשורה לניתוחים או כוויות, הפסדים גדולים באופן יוצא דופן כמו בשל שלשול כרוני, הקאות, הזעה או מתן שתן מוגזם, תת תזונה או ספיגה, שימוש בתרופות כולל משתן, אנטיביוטיקה ו אנטי-ניאופלסטים, סידן גבוה בדם והיפר-אלדוסטרון. על הרופא שלך לפקח על מאגרי המגנזיום שלך ועל הצורך בתוסף.
תסמינים
לתסמינים הקשורים למחסור במגנזיום יש שלוש קטגוריות: מוקדם, בינוני וחמור. בתחילה אתה עלול לחוות אדישות, עייפות, אנורקסיה, בלבול, נדודי שינה, עצבנות, פרכוס שרירים וזיכרון לקוי. ככל שהמחסור מחמיר, יתכן שתחוו יכולת למידה מופחתת, שינויים קרדיווסקולריים ופעימות לב מהירות. אם לא מטופלים, מחסור במגנזיום יגרום להזלות, חוסר תחושה, עקצוצים, דיכאון, הזיות, תנועות עיניים לא תקינות, עוויתות ורטיגו.
ורטיגו
ורטיגו הוא תחושת עילפון, סחרחורת או אובדן שיווי משקל. זה עלול להחמיר כשאתה מתיישב; זה יכול להיות חמור מספיק כדי לגרום לבחילות והקאות. מגנזיום הוא מינרל הכרחי לאיזון האלקטרוליטים בגופך. אם חסר לך כמות מספקת של מגנזיום, יתכן שהמוח שלך לא יקבל הודעות מעצבי החישה שלך כמו שצריך. בנוסף, המוח עשוי לפרש מסרים מהאוזן הפנימית כי מורגשים תנועה וכוח כוח, גם כשאין תנועה כלל. זה יגרום לסחרחורת ואובדן שיווי משקל.
טיפול
חשוב לאבחן ולטפל תחילה בגורם הבסיסי להיפומגנמיה. הטיפול תלוי בסוג ובגורם למחסור. בדרך כלל הטיפול כולל התייבשות דרך וריד, תרופות להקלה על חומרת התסמינים ותזונה עשירה במגנזיום. ירקות כמו ירקות עלים כהים ואבוקדו, פירות כמו בננות ומשמשים מיובשים, אגוזים כולל שקדים, אגוזי מלך וקשיו, קטניות כמו אפונה שעועית יבשה, מוצרי סויה ודגנים מלאים כולל אורז חום ודוחן הם מקורות טובים למגנזיום תזונתי. צריכה של תזונה מאוזנת היטב עם מזונות מכל אחת מקבוצות המזון תבטיח לך לענות על צרכי המגנזיום היומיים שלך ותסייע במניעת מחסור תזונתי.
