כחטיף טעים, דל קלוריות, יתרונות המנגו כוללים אספקת מקור טוב של ויטמינים ומינרלים, כולל ויטמינים A ו- C ומינרלים כמו אשלגן. מנגו נחקר גם על סגולותיהם הנוגדות חמצון, נוגדי דלקת ונוגד סרטן, בין היתרונות הבריאותיים האחרים.
טיפ
יש 99 קלוריות במנה של כוס אחת של מנגו גולמי וטרי, על פי ה- FoodData Central של ה- USDA. קלוריות מנגו למנגו שלם ישתנו בהתאם לגודל הפרי.
יתרונות מנגו
מלבד הוספת להיט סיבים תזונתיים (3 גרם) לסלט הפירות שלכם, מנגו הם מקור טוב לוויטמינים ומינרלים, כולל ויטמין A - עם 89 מיליגרם לכל כוס כוס - ואשלגן, ב 277 מיליגרם. הצריכה היומית המומלצת לוויטמין A, על פי הנחיות התזונה לשנים 2015-2020, היא בין 700 ל 900 מיליגרם תלוי בגיל. הצריכה היומית המומלצת לאשלגן היא 2, 700 מיליגרם.
המנגו מכיל גם ויטמין C במהירות של 60 מיליגרם למנה. נשים מבוגרות צריכות כ 75 מיליגרם ויטמין C ביום, וגברים זקוקים לכ- 90 מיליגרם כאמור בהנחיות. במנגו קיימים כמויות קטנות של סידן, ברזל, מגנזיום וזרחן, כמו גם ויטמינים K ו- E.
מנגו הם חטיף דל שומן, עם רק 1 גרם שומן למנה. הם אינם מכילים שומן רווי וייתנו כ -1 גרם חלבון בכל מנה.
סקירה שפורסמה במאי 2017 בכתב העת Nutrients מצטט את התכונות הנוגדות החמצון, האנטי דלקתיות והנוגדי סרטן של מנגו שנחקרות כיום לטובת היתרונות הבריאותיים הנוספים שלהן.
תזונה מנגו
כל מנה של 1 כוס מנגו גולמי, כפי שמוצג בחיבור SNAP-Ed של USDA, מכיל:
- 1 גרם שומן
- 0 גרם שומן רווי
- 1.35 גרם חלבון
- 23 גרם סוכרים
- 3 גרם סיבים תזונתיים
- 25 גרם פחמימות
- 8 מיליגרם סידן
- 16 מיליגרם מגנזיום
- 277 מיליגרם אשלגן
- 60 מיליגרם ויטמין C
- 71 מיליגרם של חומצה פולית
- 89 מיליגרם ויטמין A
- 7 מיליגרם ויטמין K
- 1.5 מיליגרם ויטמין E
דולר ארה"ב ממליץ לגברים ולנשים מבוגרים לאכול 1 1/2 עד 2 כוסות פרי ליום, תלוי בגיל (ילדים בגיל שנתיים עד שלוש צריכים לאכול כוס אחת; ילדים 4 עד 8 צריכים לאכול עד 1 1/2 כוסות a יום; ילדים 8 עד 14 צריכים לאכול 1 1/2 כוס ליום).
ה- USDA מגדיר מנה של 1 כוס פירות מקבוצת הפירות כ -1 כוס פרי או 100 אחוז מיץ פירות, או חצי כוס פירות יבשים. פירות עשויים להיות טריים, משומרים, קפואים או מיובשים ועשויים להיות שלמים, חתוכים או מוחתרים.
חסרונות לאכילת מנגו
החיסרון העיקרי באכילת מנגו הוא תגובה אלרגית אפשרית. אלרגיה למנגו עלולה להציג עצמה בפריחה, או בדרמטיטיס במגע, המופיעה סביב השפתיים והעור סביב הפה, אם כי היא יכולה להשפיע גם על אזורים אחרים בגוף, כולל האצבעות והידיים.
קליפת המנגו, בניגוד לעיסה, היא שמפעילה פריחה. למעשה, אנשים רבים המפתחים דרמטיטיס במגע לאחר אכילת מנגו אינם חווים תסמינים אם הם חותכים את המנגו ואוכלים אותו מבלי שהקליפה תיגע בעורם.
אלרגיה למנגו יכולה גם לגרום לתגובה אנפילקטית חמורה יותר. מרפאת מאיו מתארת תגובה אנפילקטית ככוללת התכווצות והידוק של דרכי הנשימה, גרון נפוח או תחושת גוש בגרון המקשה על הנשימה, הלם עם ירידה קשה בלחץ הדם, דופק מהיר או סחרחורת, ראש קל או אובדן הכרה.
שוב, אלרגיה זו נגרמת לרוב על ידי עור המנגו ולא מעיסת העור, כך שאם מאובחנים אצלכם אלרגיה למנגו יתכן שתוכלו לאכול את הפרי אם הוא כבר קלוף ונחתך עם הקליפה שנמחקת.
