הרפס הוא זיהום נגיפי הנגרם על ידי אחד משני סוגים של נגיף הרפס סימפלקס. הרפס סימפלקס מסוג 1 גורם לרוב לזיהומים מעל המותניים ואילו סוג 2 גורם לזיהומים מתחת למותניים, בעיקר על איברי המין, פי הטבעת והישבן. עם זאת, כל אחד מהסוגים יכולים להדביק כמעט כל אתר בעור, על פי החוקרים במכון הלאומי לחוקרי הבריאות, ד"ר אדריאנה מרקס וד"ר סטיבן א. שטראוס, במהדורת 2008 של "דרמטולוגיה של פיצפטריק ברפואה כללית". אין תרופה להרפס, ולכן צמחי מרפא כמו שורש ליקוריץ משכו תשומת לב כאמצעי להפחתת חומרת ומשך הסימפטומים.
היסטוריה
במהדורת "בית מרקחת טבע" מ -2006 אומר המומחה לרפואה הוליסטית, ד"ר אלן ר. גבי, כי לשורש הליקוריץ, הידוע בשמות הבוטניים Glycyrrhiza glabra ו- Glycyrrhiza uralensis, יש "תיעוד שימושים ארוך ומגוון מאוד." לטענת גבי, הוא נותר אחד מהצמחי מרפא החשובים ביותר ברפואה הסינית המסורתית, בה מתרגלים משתמשים בו לטיפול בזיהומים נגיפיים כמו הרפס, כמו גם מצבים אחרים המגוונים כמו סוכרת ואפילפסיה. אף על פי שמכונים בדרך כלל שורש ליקוריץ, זה מבחינה טכנית זה לא נכון כיוון שגם גבעולי השורש וגם התת-קרקעי, הנקראים קני שורש, משמשים בתרופות צמחיות.
סוגים
ישנם שני סוגים של שורש ליקוריץ: רגיל ודה-גליקיריזציה, מקוצר לפעמים כ- DGL. אנשים עם הרפס צריכים לבחור בתכשיר רגיל מאחר והגליקיריזין הוא אחד המרכיבים שנחשבים כגורמים היתרונות הטיפוליים להרפס. ליקריץ רגיל מגיע כשורש מיובש, לא מעובד, תמצית נוזלית, שמנת, כדורים או ג'לים. אנשים עם הרפס צריכים להימנע מהשורש המיובש והלא מעובד מכיוון שהחלקיקים הגסים עשויים לגרות את פצעי הרפס. ניתן להתאים את כל שאר הצורות לשימוש אקטואלי.
להשתמש
המטופלים יכולים למרוח שכבה דקה של תמצית נוזלית, שמנת או ג'ל ישירות על פצעי הרפס באמצעות ספוגית כותנה או קצות האצבעות. יש לרסק את הכדורים ולערבב עם כמות מים או שמן שקדים מתוק המספיק ליצירת משחה דקה. לאחר מכן המטופלים יכולים למרוח את העיסה על פצעי הרפס. לחולים עם פצעי הרפס בתוך הפה, ממליצה גבי לבצע שטיפת פה של כ 1 כף. מכדורי שורש ליקוריץ כתושים עם 1 כוס מים חמים. על המטופלים לערבל כמות קטנה בתוך הפה במשך שלוש או ארבע דקות, ואז לירוק את התמיסה לכיור. ניתן לכסות ולקרר תמיסה שאינה בשימוש לשימוש מאוחר יותר. על המטופלים להשתמש בליקוריץ שלוש או ארבע פעמים ביום עד שפצעי הרפס נרפאים.
סיכונים
אם נאמר בעל פה, שורש ליקוריץ עלול לגרום לתופעות לוואי כמו עליית לחץ דם ואצירת נוזלים. עם זאת, סיכונים אלה אינם חלים על אנשים המשתמשים בעשב באופן מקומי. הסיכון העיקרי לשורש ליקריץ מקומי הוא גירוי בעור. תכשירי שורש ליקוריץ אינם סטנדרטיים, כך שאפילו צורה נסבלת בעבר של המוצר יכולה לגרום לגירוי בעת רכישת אצווה חדשה. אנשים שחווים גירוי צריכים להפסיק את השימוש ולראות רופא אם הסימפטומים נמשכים לאחר שלושה ימים. שורש ליקריץ 'לא עבר אותם מחקרים כמו תרופות קונבנציונאליות להרפס, כך שאין כל ערבויות שהוא יהיה יעיל. שורש ליקוריץ אינו מחליף תרופות קונבנציונאליות להרפס או לכל מצב אחר. אנשים שחווים תסמינים תכופים, חמורים או ממושכים צריכים לפנות לרופא.
יתרונות
שורש ליקריץ מכיל שני תרכובות שנחשבות לטובת הרפס. Glycyrrhizin הוא נוגד דלקת המתנפח נפיחות, אדמומיות ואי נוחות, ואילו פלבנואידים בתמצית ליקוריץ נוגדים את צמיחת נגיף הרפס סימפלקס, לפחות במבחנות. ההשפעה נטו עשויה להיות הפחתה בחומרת ותסמיני הרפס. עם זאת, מזהיר גבי, השימוש בתמצית שורש ליקוריץ להרפס מבוסס בעיקר על מסורת, ולא על מדע. החל מאוקטובר 2010, הספרייה הלאומית לרפואה מפרטת לא ניסויים קליניים התומכים ביעילות שורש הליקוריץ על הרפס.
