למרות מגיפת ההשמנה הגוברת בארצות הברית, אמריקאים מוציאים מיליארדי דולרים על מוצרי דיאטה מדי שנה, לפי אוניברסיטת קרייייטון. פיתוי של כדורים או דיאטות חדשות שמבטיחים ירידה מהירה במשקל יכול להיות קשה להתנגד - גם אם הם לא יעילים או מסוכנים. חלק מהדיאטנים עשויים אפילו לפנות לתרופות מרשם, כמו וולבוטרין או פרוזאק, בתקווה שהם יפחיתו את התיאבון. אסור לבצע אף שימוש בתרופות אלה למטרה זו ללא פיקוח של רופא.
סוג התרופות
גם וולבוטרין וגם פרוזאק הם נוגדי דיכאון. הם נקבעים לטיפול בדיכאון ובעיות בריאות נפשיות אחרות. Wellbutrin, הידוע באופן כללי בשם bupropion, עשוי להיות מוגדר לחולים שמנסים להפסיק לעשן. הפרעות טורדניות-כפייתיות, פאניקה ופרה-וסתית עשויות לדרוש טיפול בפרוזאק, או פלואוקסטין. למרות ששניהם נוגדי דיכאון, הם נכללים בקטגוריות שונות. פלואוקסטין הוא מעכב ספיגה חוזרת של סרוטונין, אשר משפיע על המעביר העצבי הנקרא סרוטונין. לעומת זאת, בופרופיון משפיע על הכימיקלים דופמין ונוראדרנלין; זה נחשב נוגד דיכאון לא טיפוסי.
פרוזאק ומשקל
ירידה במשקל היא תופעת לוואי ידועה של פלואוקסטין; למעשה, ניתן לרשום אותו כטיפול בהשמנת יתר. ממצאי מחקרים שפורסמו בספטמבר 2005 בכתב העת "ניתוח להשמנה" גילו שמבוגרים שמנים שנטלו מנה גבוהה של התרופה - 60 מ"ג ביום - הצליחו לרדת במשקל ובכך בחרו להעביר ניתוח בריאטרי. ההשפעה של פלואוקסטין על המשקל הופכת אותה לדאגה לחולים קשישים כמו גם לאנשים המתמודדים עם דיכאון או הפרעת אכילה כמו אנורקסיה נרבוזה.
וולבוטרין ומשקל
בדרך כלל לא נקבע בופרופיון לירידה במשקל, אך זוהי תופעת לוואי שכיחה של נוגד דיכאון זה. נוסחת השחרור המתמשכת של בופרופיון, בפרט, נמצאה כמפחיתה את התיאבון ותורמת לירידה במשקל. שני מחקרים עיתונאיים בנושא "מחקר השמנת יתר", שפורסמו בספטמבר 2001 וביולי 2002, מצאו שניהם כי בופרופיון נסבל היטב ומצליח לייצר ירידה במשקל בקרב מבוגרים עם השמנת יתר. בדומה לפלואוקסטין, ייתכן שהתרופה אינה מתאימה לחולים שכבר ירדו במשקל בגלל דיכאון או הפרעת אכילה.
אמצעי זהירות
יש להשתמש בתרופות אלה אך ורק למטרותיהן המיועדות ולעולם לא ליטול אותן אלא אם תחת טיפולו של רופא. שני נוגדי הדיכאון הללו נושאים אזהרות חמורות; הם עלולים לגרום למחשבות אובדניות, עצבנות, אגרסיביות ושינויים משמעותיים בתפקוד הנפשי. הם עלולים לגרום למספר תופעות לוואי הכוללות בחילה, נמנום, הזעה והקאות. קחו בחשבון שבמקרים מסוימים פלואוקסטין ובופרופיון יכולים למעשה לגרום לעלייה במשקל. נטילת אחת מהתרופות הללו צריכה להיות החלטה שמתקבלת בין רופא לחולה.
