בריכת השחייה היא בדרך כלל סביבה בטוחה בכל מה שקשור לפגיעות בברכיים, מכיוון שרוב המכות גורמות להשפעה מינימלית על העצמות והמפרקים. עם זאת, משיכות מסוימות יכולות לגרום לפציעות בברכיים אם הן מבוצעות באופן חוזר או לא נכון. הברכיים הן חלק הגוף השני שנפגע בשכיחות בשחיינים, אחרי הכתפיים. השחיינים התחרותיים עלולים להיפגע בעיקר עם פציעות בברכיים, אך שחייני שבץ מוחי פנאי עשויים לחוות גם מחלות ברכיים וכאבים נלווים.
גורמי סיכון
מספר גורמים קשורים לסיכון מוגבר לכאבי ברכיים בשחיינים. מצב הנקרא הברך של מלטף השד עשוי לנבוע מתנועת הבעיטה הדומה לשוט בה משתמשים בשחייה של שבץ השד. גורמי סיכון להתפתחות הברך של מלטף השד כוללים אימון יתר, טכניקה לקויה, חימום לא מספק וגמישות מוגבלת של הירך, בין היתר. לעומת זאת, שחיינים תחרותיים עם טכניקת שבץ טוב של השד, נמצאים בסיכון נמוך יותר להתפתחות של כאבי ברכיים.
תסמיני פציעה
פגיעות בברך הקשורות לשחייה גורמות בעיקר לכאבים, ובמקרים מסוימים גם לנפיחות. אולם מעט מחקרים קליניים תיעדו אם התסמינים הללו מופיעים לרוב בברך אחת או בשתיהן, על פי דוח בספטמבר 2011 שפורסם ב"העלון הרפואי הבריטי ". המחברים מציינים, עם זאת, כי ההיבט הפנימי של הברך מושפע לרוב. אזור זה מתאים לרצועה המכונה הרצועה הבטוחה המדיאלית. שחייני ווידאו-תיעוד תיעדו קשר בין פציעות ברכיים לזווית הירך בתחילת השלמת הבעיטה.
טיפול בפציעות
פגיעות ברכיים בשחיינים מטופלות בדרך כלל במנוחה, קרח והגבהה, אך אף מחקרים קליניים לא קבעו את תקופת המנוחה האידיאלית. במהלך ההחלמה, בדרך כלל מומלץ לשחיינים להאט, להפחית את כוח הבועט, להתחמם בזהירות ולהימנע משימוש יתר בברך הפגועה. במקרים מסוימים ניתן להשתמש בתרופות נגד דלקת או בזריקות קורטיזון להפחתת כאבי ברכיים. סד ברך מועיל לחלק מהשחיינים.
מניעה
התחממות ומתיחה לפני אימון שחייה יכולה לעזור במניעת פציעות וכאבים בברך אצל ספורטאים פנאי או תחרותיים כאחד. שלמות טכניקות בעיטה ושבץ כדי להימנע מבעיטות רחבות וחזקות שלא לצורך, מועילה אף היא. דחיפה מהכוח של קיר הבריכה בכוח יכולה להגדיל את הסיכון לפציעה בברך. חיזוק שרירי הירך והירך מסייע במניעת פגיעות בברכיים הקשורות ליישור גוף לקוי ושרירים חלשים.
