במוח האנושי, יש לאחסן מידע על מנת שלמידה תתקיים. אז, אזורי המוח החשובים ביותר למידה הם אלה המעורבים בזיכרון. אזורים מכריעים אחרים כוללים אזורים המעורבים בעיבוד מידע מחמשת החושים ומידע על גופך. הם משמשים כקלט למערכת הזיכרון. פסיכולוגים קוגניטיביים ממיינים זיכרון לשלוש קטגוריות: זיכרון לטווח קצר, זיכרון מבוסס שגרה וזיכרון אירועים ועובדות.
זיכרון עובד
זיכרון עבודה, המכונה לעיתים גם "זיכרון לטווח קצר", ממוקם באונה הקדמית, אזור במוח היושב מאחורי המצח בקדמת כל הכדור המוחי. זיכרון עבודה הוא יכולת לאחסון ומניפולציה זמנית של מידע הדרוש לביצוע משימות קוגניטיביות כמו למידה, הנמקה והבנה. זה מעורב בעיבוד, אחסון ואחזור נתונים מהזיכרון לטווח הארוך.
במאמר מפורסם בשם "המספר הקסום שבע, פלוס או מינוס שני", ג'ורג 'מילר, פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת פרינסטון, מצא כי זיכרון עבודה יכול לאחסן עד תשעה פריטים למשך זמן קצר. פריט הוא נתח מידע; לדוגמה, ספרה שאתה "מעביר" בחיסור.
החוקרים מאמינים כעת כי יכולת זיכרון העבודה מוגבלת יותר. פרופסור לפסיכולוגיה ג'ף רודר מאוניברסיטת מיזורי ועמיתו נלסון קוואן גילו כי האדם הממוצע יכול להחזיק רק שלושה או ארבעה פריטים בזיכרון העבודה שלו בכל עת. אנשים עם זיכרון עבודה בעל קיבולת גבוהה מסתמכים על "נתח", תהליך שקובץ פריטים יחד. לדוגמה, אם אתה מכיר את הז'רגון באינטרנט, ייתכן שתוכל להחזיק את רצף האותיות "XOLOLSYS" בראשך על ידי חלוקתו לשלושת הפריטים "XO", "LOL" ו- "SYS".
זיכרון הצהרתי
זיכרון הכרזתי הוא מונח מטריה לזיכרון אפיזודי, שהוא זיכרון של אירועים, וזיכרון סמנטי, שהוא זיכרון של חוקים ומידע מבוסס עובדה. הזיכרון ההצהרתי מעובד ונשמר באזורים שונים במערך הלימבי והקליפת המוח.
מחקר שנערך על ידי הנוירוביולוגים אמילי מלין וג'יימס מקג'ו במרכז לנוירוביולוגיה של למידה וזיכרון באוניברסיטת קליפורניה, אירווין, הראה כי זיכרון יחיד מעובד בשלושה אזורים נפרדים במוח. ההיפוקמפוס, חלק מהמערכת הלימבית שנמצא בחלק המדיאלי של הבסיס באונה הזמנית, אחראי על עיבוד הזיכרון להקשר. קליפת המוח הקדמית הקדמית, חלק מקליפת המוח הקשורה לקליפת המוח הקדמית, מעורבת בשמירה על זיכרונות לא נעימים. לבסוף, האמיגדלה, אזור תת-קליפתי בצורת שקדים באונה הזמנית המדיאלית, קושרת זיכרונות זה בזה ויוזמת אחסון של מידע קונטקסטואלי ולא נעים כאחד.
המשמעות של האמיגדלה באחסון הזיכרון היא ממצא חדש יותר. פרופסור לפסיכולוגיה מייקל גבריאל מאוניברסיטת אילינוי מכון בקמן למדע וטכנולוגיה מתקדמת ואיימי פורמבה מהמכון הלאומי לבריאות הנפש בת'סדה, עקבו במקביל אחר פעילות עצבנית במספר אזורים במוחם של ארנבים שהאמיגדלה שלהם הושבתה באופן זמני. בניגוד לארנבים עם מוח שלא השתנה, ארנבים עם אמיגדלה מוגבלת לא הצליחו ללמוד להבדיל בין גוונים שמובילים להלם קל מאלו שלא עשו זאת. המחקר מראה כי האמיגדלה ממיינת חוויות שכדאי לאחסן מאלו שאינן על בסיס משמעות רגשית.
זיכרון פרוצדורלי
זיכרון פרוצדוראלי הוא זיכרון "כיצד לבצע" מבוסס שגרה, כמו זיכרון כיצד לרכוב על אופניים או לקשור את הנעליים. זיכרון מסוג זה נמצא ככל הנראה במוח הקטן, או במוח הקטן, מבנה נפרד מתחת להמיספרות המוחיות ומחובר לקרקעית המוח.
המוח הקטן עשוי להיות האתר המיועד ליכולת השפה היצירתית שלנו. חוקרים נהגו לחשוב שזיכרון כיצד ליצור משפטים נכונים מבחינה דקדוקית הוא חלק מהזיכרון ההצהרתי. אולם מחקר שנערך על ידי פרופסור לפסיכולוגיה ויקטור ס. פריירה מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו וצוותו הראה כי לאמנזיקים, שיש להם ליקויים בזיכרון ההצהרתי אך אין פגמים בזיכרון הפרוצדורלי, יש יכולת שפה יצירתית יוצאת דופן. הממצא מציע כי כישורי השפה שלנו עשויים להיות סוג של "ידע" ולא מיומנות קוגניטיבית מתוחכמת.
